אין להפריד את הנושא של מחלות מין מתחום ההתנהגות בכלל וההתנהגות המינית בפרט. בדיוק כפי שאין להפריד בין התנהגות תזונתית לבין מחלות הקשורות בתזונה לא נכונה - מחלות לב וכלי דם – התפתחות גידולים סרטניים וכו´. אנו במרפאת STD מאמינים שתהיה זו רפואה לא נכונה לאבחן מחלת מין ולספק תרופות בלי להתייחס לפן ההתנהגותי שהביא למטופל להידבק במחלת המין. אין הכוונה "להתנפל" ולחנך כל מטופל הפונה בגלל מחלת מין אך בהחלט לבדוק איתו אם יש בהתנהגותו המינית דבר מה שניתן לשפר או לשנות.

גישה לא שיפוטית ולא מוסרית ומעט פילוסופיה

לכל יצר,דחף או תאווה אנושית שני צדדים : צד הישרדותי המאפשר לפרט או לחברה להמשיך להתקיים וצד מסכן. אכילת יתר או אכילה לא מאוזנת מבחינת אבות המזון נושאים בחובם תחלואה. שתית אלכוהול מופרזת נושאת אף היא בחובה סיכונים בריאותיים גופניים וגם נפשיים - התנהגותיים. נרחיק לכת ונאמר שגם הימור כתופעה הנו חשוב לקידום הפרט והחברה שהרי ללא יצר הרפתקנות וללא יצר ההימור שום קדמה לא מתאפשרת, אז הימור כן אך ....במידה ובעיניים פקוחות. לצד כל יצר נוכל למצוא תופעה של הפרזה והיסחפות הקרויה התמכרות. ואמנם אפשר להתמכר לסקס כפי שאפשר להתמכר לאכילה (תופעת הבולימיה), לאלכוהול ,להימורים ,לסמים. בצד כל התמכרות קיימים סיכונים ובתחום המין מדובר בין השאר במחלות הזיהומיות המועברות במגע מיני (שלא לדבר על ההשפעות הנפשיות של סקס מכאני נטול אינטימיות ונטול רגשות).

כפי שאנו דוגלים בהיגיינה של תזונה כך רצוי להקפיד על היגיינה של מין. אין ברצוננו כאן לנקוט גישה מוסרית או שיפוטית באשר להתנהגות המינית אך אם נרצה להתפלסף מעט, אי אפשר להתעלם מהקשר בין מה שנקרא "מוסר" לבין הצורך לוסת את ההתנהגות האנושית על מנת להגן על הפרט ועל החברה. לפי ההנחה של Freeland התנהגויות שונות בחברה האנושית התפתחו על מנת להגן על הפרט ועל החברה לדוגמא: נאמנות לבני זוג או לחוג חברתי מצומצם שהיא כנראה התנהגות לא לגמרי "טבעית" ברמה האינסטינקטיבית יש בה מרכיב הישרדותי בכך שהתנהגות כזו מגנה בפני מחלות.

גם יצירת טריטוריות מהווה התנהגות "מגנה" לפי אותו היגיון. יתכן והמוסר אינו הכלי המשובח ביותר והאלגנטי ביותר לבצע את המשימה הזו של הגנה על הפרט ועל החברה וזאת מכיוון שהוא נובע מתגובה רגשית אמוציונאלית כדי לא לאמור היסטרית לסכנות התמונות בהתנהגויות אנושיות. אך הכוונה כנראה טובה. אז מי מכם שרק המילים מוסר והיגיינה גורמות להופעת פריחה על פני העור וצמרמורת בכל הגוף, מוזמן לא להשתמש בהן, אך אין זו סיבה להתכחש לקשר בין סקס שלוח רסן לבין תחלואה ואין זו סיבה לא להכיר בעובדות באופן רציונאלי.

התמכרות? ולמה בדיוק אנחנו מתמכרים?
קל להתמכר, קל להשתוקק להרפתקאות חדשות מדי ערב, לבלתי נודע, לאדרנלין לקראת פגישה עיוורת נוספת, לתקווה שהפעם תהיה זו אהבה אולטימאטיבית ולמחשבה שהפעם נמצא רכבת אקספרס לאושר. בדיוק כמו מכור להימורים שברור לו שבסיבוב הרולטה הבא תמון אושרו ועושרו. אך אין ברירה, אם רוצים לצאת ממעגל הקסמים, אין מנוס משליטה עצמית. הצעד הראשון בגמילה מהתמכרות הוא להכיר בעובדה. סקס כמו אוכל הוא קודם כל כלי ולא מטרה בפני עצמה. כמובן אפשר להשתעשע בטיפוח הכלי הזה בגיוונו ובהעשרתו, "אפשר מדי פעם לבשל אוכל אקזוטי ולטעום מפירות אסורים" אך כאשר האמצעי הופך למטרה אז מתחילה הבעיה. כאשר רוב המחשבות שלנו האנרגיה שלנו - הזמן והמשאבים שלנו סובבים סביב השגת האמצעי אנו נכנסים לסחרור וסופנו שנקלע למעגל קסמים ושנסבול מהמצב ללא מוצא וללא שליטה הזה.

הקלות הבלתי נסבלת של ההכחשה
מחקרים מראים דבר מדהים : בקרב נבדקים שבאו לבצע בדיקת איידס במרפאות שונות והתשובה חזרה שלילית - כלומר תקינה - נצפית עליה בתחלואה ממחלות מין אחרות בחודשים שלאחר הבדיקה! דהיינו לאחר קבלת תשובה שלילית ל- איידס אנחנו מרגישים כל יכולים - בלתי מנוצחים, מרגישים ש "אלוהים אתנו" ש "מישהו שומר עלינו" ושמעכשיו בעצם מותר הכל. להכחשה הזו כנראה תפקיד חשוב בטיפוח דפוסי התנהגות ברי סיכון ושוב לא נותר אלא להמליץ להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות.

גורמי סיכון להדבקה במחלת מין
בראש ובראשונה - קיום יחסי מין לא מוגנים (על ידי קונדום) הוא גורם עיקרי. גורם סיכון קלאסי נוסף הוא ריבוי פרטנרים מיניים - ככל שמרבים בפרטנרים מיניים כך הסיכון להדבקה עולה. יחד עם זאת ישנם עוד גורמים כגון קיום מערכת יחסים בו זמנית עם פרטנרים שונים והכוונה לא בהכרח במה שמכונה "אורגיות" אלא עצם העובדה שבאותה תקופה יש מספר מערכות יחסים הוא בפני עצמו גורם סיכון לעומת קיום מערכות יחסים רבות אך אחת בעקבות השניה.

כמו כן, קיימות אוכלוסיות בסיכון כגון אנשים אשר עוסקים בסקס כמקור פרנסה, משתמשים בסמים (כולל מריחואנה במידה פחותה אך מוכחת), הומוסקסואלים וגם אנשים שמקורם מארצות אפריקה או דרום אסיה שם משתוללות מגפות ממש של מחלות מין כגון איידס אך גם מחלות מין אחרות. קיום יחסי מין תחת השפעה של חומרים המשנים במידה זו או אחרת את מצב העירנות הוא כמובן גורם סיכון.

גורמים המגינים בפני הדבקות ממחלת מין הם שימוש בקונדום, בחירה קפדנית של פרטנרים מיניים, מערכות יחסים מעטות יחסית ויציבות. מגורים משותפים מגנים לעומת מערכת יחסים ללא מגורים משותפים. והגורם המגן ביותר - מבלי להיכנס לניתוח הסיבה - הוא מוסד הנישואין! נישואין מגנים עוד יותר ממגורים משותפים בלבד.... אין זו המלצה גורפת לרוץ לרבנות אך זהו חומר למחשבה.