יבלות באברי המין - קונדילומה - או זיהום בוירוס ה HPV לרוב נעלמות במשך הזמן באופן ספונטאני. הטיפול צריך קודם כל לא לגרום לנזק "Primum non nocere".

רבים הם הסובלים מהופעת יבלות באזור אברי המין ולמרות שכיחות התופעה בקרב גברים ונשים בגיל הפעילות המינית , הופעת היבלות מלווה בחרדה ניכרת. היבלת מהווה מעין "סטיגמה" וזו סיבה אחת לחרדה. סיבה נוספת היא האפשרות להדביק פרטנר נוסף בזיהום. סיבה שלישית לחרדה היא הדיווחים על שינויים ממאירים הנגרמים באזורים הנגועים ובעיקר בצוואר הרחם של האישה.

אין ספק שהופעת קונדילומה באזור אברי המין קשורה בפעילות מינית וכמספר הפרטנרים המיניים כך גובר הסיכוי להידבק , אך במאמר קצר זה ננסה להפיג את החרדה הנובעת מהופעת הקונדילומות באברי המין, לשים את הדברים בפרופורציה ולהציע גישה הגיונית לטיפול בהם.

היבלות באזור אברי המין נגרמות מזיהום על ידי וירוס ה HPV - Human Papilloma Virus. וירוסים ממשפחה זו גורמים ליבלות עוריות בחלקים שונים של הגוף, אך ניתן להבדיל ברמה המולקולארית בין הוירוסים הגורמים ליבלות באזור אברי המין לבין הוירוסים הגורמים ליבלות השכיחות יותר באזורים אחרים כגון ידיים וכו´ .

השכיחות האמיתית בקרב האוכלוסיה של זיהום על ידי ה HPV אינה ידועה וזאת מהסיבה הפשוטה שרוב הנדבקים אינם יודעים שנדבקו מכיוון שלא הופיעו אצלם יבלות ובנוסף רוב האנשים אשר מופיעים אצלם יבלות אינם טורחים לדווח על כך או לפנות לעזרה רפואית כלשהי משום שהנגעים קטנים ונתפסים כלא משמעותיים , ודומים לאדומומיות הנוצרת בעקבות הסרת שיער אלא שלעתים יש אי נוחות או בושה לפנות עקב הופעת יבלות ולעיתים עד שמחליטים לפנות לייעוץ היבלות נסוגות מאליהן כפי שהדבר קורה לרוב. בכל אופן זיהום על ידי HPV כנראה מאוד שכיח ובאחד מהסקרים שבוצע בקרב אוכלוסיה צעירה ( גילאי 20 - 30 שפנו לבדיקה שגרתית ולא בגלל יבלות) ואשר התבסס על גילוי DNA של הוירוס בשיטת ה PCR נמצאה שכיחות של 33% !

יש לדעת שתוארו כ 100 זנים שונים של HPV והזנים השכיחים כסיבה ליבלות באזור אברי המין הם HPV-6 HPV-11 HPV-16 ו HPV-18. שני הזנים הראשונים גורמים לרוב ליבלות חיצונות אך לעתים גם בנרתיק של האישה, בצוואר הרחם ובפי הטבעת אך אינם קשורים להשתנות ממאירה ולגידולים סרטניים. שני הזנים האחרונים לעומת זאת נוטים לגרום ליבלות בצוואר הרחם או ברירית של הרקטום ולגרום להשתנות ממאירה. בניגוד לשני הזנים הראשונים הם בד"כ אינם גורמים להופעת יבלות חיצוניות כלל.

דהיינו ניתן לאמור שלפנינו מחלות שונות הנגרמות על ידי זנים שונים שלה HPV. הזנים הגורמים ליבלות על פני העור החיצוני, למשל על גבי אבר המין של הגבר או בשפתיים של הפות אצל האישה אינם אותם זנים שגורמים להופעת קונדילומות בצוואר הרחם והם אינם גורמים לרוב לשינויים ממאירים. גבר יכול אמנם להיות נשא של וירוס HPV מזן אשר יגרום לבת זוגו לזיהום באזור צוואר הרחם אך הוא עצמו לרוב לא יפתח כל ממצא מוחשי על פני העור.

נובע מהאמור לעיל שיבלות באברי המין החיצוניים אינן מהוות סיכון בריאותי משמעותי. בנוגע לחשש של נשים להידבק בזנים הפוגעים בצוואר הרחם הפיתרון הוא ביקור שגרתי אצל הגינקולוג מדי 6 חודשים על מנת לצפות בצוואר הרחם ובצע בדיקת "PAP". ביקור שגרתי שכזה אצל הגינקולוג הוא ממילא מומלץ כרפואה מונעת טובה.

נקודה שניה היא שהוירוס יכול לשכון בעור ולא לגרום להופעת יבלת אך הוא בהחלט יכול להדביק פרטנר מיני למרות העדר יבלת. ואמנם רוב אילה שנידבקו מ קונדילומה לא הבחינו אצל הפרטנר שלהם בכל בעיה שהיא לרבות יבלות. ברוב המקרים היבלת תיסוג באופן עצמוני ללא כל טיפול. הדבר יכול לקרות אחרי שבועות ואףחודשים רבים אך בסופו של דבר זה לרוב יקרה. לעומת זאת ישנם מקרים רבים מדי של מטופלים אשר בעקבות אי הנעימות ועגמת הנפש הנגרמים מהופעת הקונדילומות, מיהרו לנסות להיפטר מהיבלות באופן נמרץ מדי ולפעמים גם באופססיביות מסוימת וכתוצאה מכך סבלו מתופעות לוואי קשות כגון צלקות ועיוותים - תופעות לוואי אלה בלתי מתקבלות על הדעת לדעתינו.

חשוב לדעת שהסרת היבלת אינה מסירה או מחסלת את הוירוס. הוירוס נשאר בעור לאחר ההסרה. על כן יש שכיחות גדולה של הישנות הקודילומות בהמשך. כמו כן כפי שכבר נאמר, הסרת היבלת אינה מבטלת את הסיכוי להדביק אדם אחר.

הטיפול:
קיימים צורות שונות של טיפול בקונדילומות, אף אחת מהן אינה יעילה במאת האחוזים ותמיד קיימת אפשרות של חזרה של היבלות היות וכפי שכבר נאמר הטיפולים השונים אינם מחסלים את הוירוס עצמו אלא רק מעלים את היבלות. קיימים טיפולים כימיים שונים על ידי מריחה של חומר הצורב את היבלת, טיפולים אלה קלים לביצוע והמטופל יכול למרוח בעצמו בבית את החומר. החיסרון העיקרי הוא שמדובר לרוב בטיפול ממושך אך אם קיימים נגעים יבלתיים רבים, יתכן וזהו טיפול מועדף. היות ומדובר בחומרים צורבים בחלק מן המקרים יכול להיווצר נזק מקומי גם לעור הבריא שסביב היבלת ויש לקחת תופעות לוואי כאלה בחשבון. אם היבלת אינה על העור אלא ברירית הנרתיק - בצוואר הרחם או ברירית הרקטום – אין להשתמש בחומרים אלה.
פרט לטיפולים הכימיים קיימים טיפולים כירורגיים עלי די הסרה כירורגית קלאסית בסכין כירורגית או בלייזר או על ידי חנקן נוזלי. הטיפולים הללו מומלצים במיקרה של יבלת אחת או מספר קטן של יבלות גדולות אשר מפריעות מבחינה אסתטית או לפעמים גם מכאנית אך גם כאן ישנה אפשרות של הצטלקות במקום ההתערבות הכירורגית.

לסיכום:
זיהום ב HPV - עם או בלי יבלות - הינו זיהום נפוץ מאוד ואפשר לאמור שזו מעין רעה שיש לחיותעימה. במקרים רבים אין ממצא נראה לעין ובכל זאת יכולה להיות הדבקה. הזיהום לרוב אינו מהווה סיכון בריאותי והיבלות אם ישנן ייסוגו באופן עצמוני. יחד עם זאת קיימת חשיבות גדולה שכל אישה תבדק על ידי גינקולוג אחת ל 6 חודשים על מנת למנוע נזקים חבויים באזור צוואר הרחם וזאת בלי כל קשר לקונדילומות חיצוניות או אצל הפרטנר המיני. האמצעי הטוב ביותר למניעת הדבקות בקונדילומה הוא כרגיל למעט בפרטנרים מיניים ולקיים מערכות יחסים יציבות וקבועות. שימוש בקונדום אינו מאוד יעיל מכיוון שהוירוס יכול להמצא בבסיס אבר המין של הגבר או באזור השפתיים החיצוניות של הפות אצל האישה ובאזורים האלה אין הגנה של הקונדום.

אנחנו ממליצים על טיפול להסרת היבלות רק במקרים בהם הקונדילומות גדולות במיוחד או ממוקמות באתרים בעייתיים גורמים לכאב או שפשוף או דמם בזמן קיום יחסי מין. אצל מטופלים מסוימים הקונדילומות ממהוות פגם אסטטתי כזה שקיימת הצדקה להסיר אותן. כמו כן מטופלים מסוימים לא יוכלו לשאת את המחשבה של נוכחות היבלת עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי או המיני ובמקרים כאלה כמובן יש גם הצדקה לנסות להסיר את הנגעים.