תסמונת האגן הדואב (Chronic Pelvic Pain Syndrome- cpp) היא תסמונת המאופיינת בכאבים עמומים באזור האגן , והינה מהווה תלונה שכיחה ומתסכלת בקרב גברים.

העוסקים ברפואת משפחה - רפואה פנימית - אורולוגיה וגם מומחים למחלות המועברות במגע מיני, מכירים היטב תסמונת זו אשר הינה מקור להרבה תסכול בקרב אותם מטפלים אך כמובן בעיקר בקרב המטופלים הגברים הלוקים בתסמונת. התלונות האופיניות הן של כאב ממושך בבטן התחתונה או בגב או במפשעות ואזור האשכים. הכאב יכול להקרין לאזור החלק הפנימי של הירכיים או לאבר המין עצמו. חלק מן המטופלים אף יתלוננו פשוט על כאב ממושך בקצה אבר המין ללא עדות אוביקטיבית לנגע ממוקם. במקרים מסוימים המטופל יסבול מהפרעה במתן שתן כגון צריבה ממושכת - נטיה לרוץ לעתים קרובות לשירותים יכולים להיות גם כאבים בזמן שפיכה או מעט דם בנוזל הזרע. התסמונת גם מתאפיינת בכך שההרגשה הכללית שמורה ללא חום או חולשה אך בהחלט כאב או אי נוחות מציקה באזור האגן.

מדובר בתסמונת הרבה יותר שכיחה ממה שמקובל לחשוב. אפילו בקרב הרואים אין מודעות מספקת לתסמונת אשר שכיחותה יכולה להגיע ל 11% ואף יותר מכלל הביקורים אצל רופא בקרב גברים בסקירות מסוימות. למעשה מדובר בסל של מחלות אשר כולן גורמות לתהליך דלקתי בדרכי המין / השתן של הגבר עם הופעת כאב בד"כ עמום ובלתי מוגדר אי שם באגן.

הסיבות לתופעה (כפי שמבינים זאת היום):

1) דלקת חיידקית של בלוטת הפרוסטטה - הפרוסטטה הינה בלוטה הממוקמת סביב השופכה ממש מתחת לשלפוחית השתן ותפקידה להפריש לתוך השופכה נוזל מיוחד אשר מרכיב בסופו של דבר את נוזל הזרע. כאשר מתפתח זיהום חיידקי בשופכה ובעיקר אם זיהום זה לא מטופל ומוזנח, הוא יכול לערב גם את הפרוסטטה. מעורבות הפרוסטטה מהווה
סיבוך מהסיבה הפשוטה שקשה לתרופות האנטיביטיות לחדור אל תוך רקמת הפרוסטטה. לכן אם מתפח זיהום כזה בפרוסטטה יידרשו תכשירים מיוחדים עם חדירות טובה לרקמת הבלוטה וכן הטיפול צריך להיות ממושך במיוחד על מנת להבטיח חיסול (או ארדיקציה) של כל החיידקים הנמצאים ברקמה. אין הרבה מידע בספרות בנוגע לסוג החיידקים אשר גורמים לזיהום כרוני בפרוסטטה ולכן מוסכם שטיפול על ידי תכשיר אנטיביוטי בעל טווח רחב המכסה סוגים רבים של חיידקים מוצדק במקרים כאלה.

2) דלקת בלתי ספציפית - ללא עדות לזיהום חיידקי - במצב זה ניתן להדגים דלקת של הפרוסטטה אך בשום אופן אין אפשרות להצמיח חיידקים – לא מההפרשות של הפרוסטטה ולא מביופסיה של הפרוסטטה אם מבצעים אותה.

3) כאבים באגן שלא על רקע דלקת של הפרוסטטה -במיקרה זה המטופל סובל מכאבים אך בשום אופן לא ניתן להדגי דלקת של הפרוסטטה באמצעים השונים- כגון בדיקת הנוזל המופרש מהפרוסטטה - ביופסיה או בדיקת אולטרא סאונד של הבלוטה.

אבחנה:
לאור הנאמר לעיל, על מנת לאבחן לאיזו מ 3 הקבוצות שייך המטופל, יש להעזר במספר שיטות ובדיקות:
- בדיקה גופנית קפדנית - כולל בדיקה רקטאלית על מנת להתרשם מרגישות של הפרוסטטה שמרמזת על תהליך דלקתי שם.
- בדיקת שתן רגילה - כולל תרבית שתן על מנת לנסות להצמיח חיידקים.
- תרבית מהפרשה מהשופכה אם ישנה - ניתן לנסות להפיק הפרשה כזו לאחר מסג´ של הפרוסטטה.
- שתן לכלמידיה. (כלמידיה הינה גורם שכיח לדלקת הערמונית)
- בדיקה ותרבית של נוזל הזרע.
- אולטרא סאונד של בלוטת הפרוסטטה על מנת לזהות דלקת או הסתיידויות.
- הערכה אורולוגית על מנת לשלול הפרעה תפקודית של מערכת השתן כסיבה לכאבים באגן וכמובן גם על מנת לשלול תהליכים אחרים כגון תהליכים תופשי מקום (גידולים).

טיפול:
במידה וקיים חשד סביר שמדובר בדלקת זיהומית על סמך רגישות בפרוסטטה, ממצא של כדוריות דם לבנות בהפרשה מהפרוסטטה או אפילו צמיחה חיידקית מהפרשה זו , אזי יש מקום לטיפול אנטיביוטי מתאים כאשר הבחירה תיפול על תכשירים רחבי טווח ואשר יכולים להגיע לריכוזים טובים בתאי הרקמה הפרוסטטית. כמו כן רצוי לטפל תקופה ארוכה של 4- 6 שבועות על מנת להבטיח ארדיקאציה של הזיהום בפרוסטטה.

בהעדר זיהום או העדר תגובה לטיפול אנטיביוטי מתאים - יש מקום לטיפול אנטי דלקתי בלתי ספציפי על ידי תכשירים אנטידלקתיים מטיפוס "לא סטרואידאליים".

בכל מקרה יש חשיבות לעשות מאמצים על מנת לאבחן במדויק לאיזו מ 3 הקבוצות האבחנתיות שייך המטופל ולפי זה להחליט על הטיפול. כמו כן קיימת חשיבות לשלול תהליכים אחרים אשר גם הם יכולים לגרום לכאבים באגן על ידי בדיקה אורולוגית טובה ואם יש צורך גם הדמיה ע"י אולטרא סאונד ואפילו CT.